עקרון שיטת אלכסנדר – הנחיית כיוונים

2018-08-03T14:33:45+00:00

כל שריר בגוף שלנו תמיד נמצא במצב של כיווץ או התרחבות, ובעקבות זאת "מושך" את האיבר עליו הוא אחראי לכיוון מסוים. הכיוון הזה יכול להיות כיוון שמיטיב עם הגוף או כיוון שמזיק לגוף. מה שמחבר בין העצמות בגופנו הם המפרקים, וכמו כל ציר, הם מתפקדים הכי טוב כשהם חופשיים. כלומר, כששני האיברים שהם מחברים ביניהם לא נלחצים, או מכוונים אל תוך המפרק. מדוע חשוב שיהיה חופש במפרקים? משום שיכולת התנועה של כל איבר משתפרת כשהמפרק אליו הוא מחובר, חופשי. יש לנו נטייה לחבל בחופש הזה על ידי דחיפה של איברים מסוימים בכיוונים שלוחצים על המפרק. לדוגמא, כששרירי הצוואר מכווצים, הם מושכים את הראש לכיוון עמוד השדרה, כמו בתמונה.

כששרירי הצוואר מתכווצים הם לוקחים את הראש לכיוון אחורה ולמטה ביחס לעמוד השדרה, ואת הצוואר קדימה. כשהם מתארכים, הראש מכוון קדימה ולמעלה, הצוואר נשאר אחורה.

עשו ניסוי עם עצמכם: החזיקו את היד שלכם לחוצה אל הכתף והגב ונסו להזיז אותה. עכשיו שחררו אותה כך שתהיה מכוונת לכיוון הפוך מהגב והכתף. האם טווח התנועה גדל? ברור. גדל משמעותית.

זה אולי ישמע לכם מפתיע, אבל אנחנו כל הזמן מכוונים את האיברים השונים בגופנו לאיזשהו כיוון. העניין הוא שאם אנחנו לא יודעים לאיזה כיוון, הכיוון הזה ייקבע על ידי ההרגלים שלנו. ההרגלים האלה לא תמיד בריאים לנו.

באופן טבעי, מערכות התנועה ושיווי המשקל שלנו דואגות לכוון את האיברים השונים ואת כל הגוף שלנו לכיוונים היעילים והבריאים, אנחנו אלה שמשבשים אותם. הדרך להתמודד עם הבעיה היא קודם כל למנוע את ההרגלים האוטומטיים שמכוונים אותנו למקומות לא בריאים, של כיווץ, ואז להניח לכיוונים הבריאים להתרחש מעצמם, רק על ידי כך שאנו חושבים זאת. הטריק בהנחיית כיוונים הוא שזהו תהליך מחשבתי בלבד, שיש לו גם תוצאות פיזיולוגיות. אין טעם לנסות לבצע את הכיוונים בעצמנו, אלא רק לעודד אותם להתרחש. בעצם מדובר בתהליך עקיף. אנחנו רק מכוונים במחשבה, מתמקדים בכיוון הנכון, אך הוא מתרחש בעצמו, בדרך שלו ובזמן שלו.

במלים פשוטות ניתן לומר שהנחיית כיוונים היא המקבילה הפיזית לחשיבה חיובית. גם חשיבה חיובית, מובילה לתוצאות חיוביות, גם אצלנו וגם אצל אנשים הבאים במגע אתנו. חשיבה חיובית תגביר את הסיכוי שלנו להחליט החלטות חיוביות ולפעול פעולות חיוביות במהלך היום.

השפעת מצב השריר על הכיוון
האיור לקוח מהספר "העקרון של אלכסנדר" מאת ווילפרד ברלו

המשל הבא יבהיר לכם למה אני מתכוון: תארו לעצמכם שאתם נמצאים בבית ואתם מבקשים מהילד שלכם ללכת ולקנות חלב בסופר. ניתן לומר בקצרה שאתם רוצים חלב, אך רק מכוונים לכך, על ידי בקשה מהילד שלכם שיביא אותו. מעבר לכך, לא נדרשת מכם שום פעולה. למעשה, כל דבר שתעשו מעבר לכך יהיה חסר תועלת, לא יעיל, ואף עלול לעכב את החלב מלהגיע בזמן הקצר ביותר. בנוסף, אתם לא יודעים איך כל זה בדיוק יתבצע, וזה גם לא הכרחי שתדעו. אתם לא יודעים באיזו דרך הוא יגיע לסופר, איזה קרטון חלב הוא בדיוק יבחר ובאיזו קופה ישלם. אתם רק יודעים שאתם סומכים עליו.

הנחיית כיוונים היא בדיוק אותו הדבר, כל מה שנדרש מאתנו זה רק לחשוב ולרצות את זה, ולתת לזה לקרות בזמן ובדרך שלו. הכיוונים האלה, זה בעצם שם אחר למתח ואיזון שרירי בריא בגוף. זה לא פשוט, כי אנחנו תמיד מחפשים תוצאות, אז אנחנו גם מנסים "לעשות" את הכיוונים בעצמנו (למתוח את עמוד השדרה למעלה, לדוגמא) וגם בודקים כל הזמן להרגיש אם הכיוונים עובדים. תחשבו שבמשל הסופר אתם הולכים אחרי הילד שלכם ומנסים לתפעל את הידיים והרגליים שלו, במקום פשוט לתת לו ללכת. עכשיו תחשבו שבזמן שהוא בסופר אתם כל רגע הולכים למקרר ובודקים אם יש חלב, או יותר גרוע, מתקשרים לילד כל רגע ושואלים אותו אם הוא קנה כבר את החלב. זה גם לא יעיל וגם מעכב אותו.

הדבר החשוב ביותר בהנחיית כיוונים אם כן, הוא להקפיד רק לחשוב אותם. הדרך היעילה והקלה  ביותר להתחיל לתרגל זאת היא בתרגיל ה"שכיבה הפעילה".