עקרון שיטת אלכסנדר – בלימה ואי עשייה

2018-10-03T00:37:30+00:00
לעצור הרגל אוטומטי

"הפסק לעשות את הדבר הלא נכון, והדבר הנכון יעשה מעצמו"

פרידריך מתיאס אלכסנדר

בלימה

בלימה או עכבה, היא הדרך היעילה ביותר שפ.מ אלכסנדר מצא על מנת למנוע הרגלים אוטומטיים שגויים. הכוונה במלים פשוטות היא לעצור רגע לפני תחילתה של פעולה, ולהחליט לבצע אותה בדרך אחרת. יעילה, בריאה ומאוזנת יותר. ההרגלים ששולטים בכל מחשבה או פעולה שלנו עושים זאת על ידי מערכת העצבים שמתחילה להתכונן אפילו כשאנחנו רק חושבים על הפעולה. אם נעצור רגע לפני ונחליט שאנחנו מעדיפים לבצע את הפעולה בדרך אחרת, נוכל למנוע את סדרת ההרגלים ששלטה על ביצוע הפעולה עד עתה, ותתאפשר דרך פעולה אחרת, לא הדרך ההרגלית.

בלימה, לאחר שלומדים ומתרגלים אותה בשיעורים בשיטת אלכסנדר היא מה שמאפשר לנו חופש בחירה, איך לבצע פעולות, והאם בכלל לבצע אותן.

חשוב לציין שהעצירה הזו היא לא מנגנון שמנטרל או משבש אינטואיציה, רגש או מחשבה ספונטניים. להיפך, זה מנגנון שמאפשר לנו להיפטר מרגש ואינטואיציה שגויים ולא אותנטיים, ומאפשר הבאה לידי ביטוי של ספונטניות ואינטואיציה חדים, אמיתיים ומדויקים יותר.

נניח שיש לכם הרגל להתעצבן על מישהו מאוד מהר. לא משנה אם אובייקטיבית הוא באמת מעצבן, אבל התגובה שלכם מפריעה לכם כי היא לא אפקטיבית בהתמודדות עם הסיטואציה. ברגע שתצליחו לעצור לפני ההרגל להתעצבן, רק אז תהיה לכם היכולת להתבונן אחרת על הסיטואציה, ולבחור איך להגיב. כל עוד אתם "זורמים" בספונטניות עם ה"אינטואיציה" שלכם להתעצבן, תישארו עם אותו התסכול.

אותו הדבר עם כל הרגל, פיזי, התנהגותי או מחשבתי. כל עוד אין לנו את היכולת לעצור את ההרגל, אין לנו באמת חופש בחירה בפעולות שלנו.

אי עשייה

אי עשייה הוא המצב בו נוכל להיות אם נשתמש בעכבה. אי עשייה, בניגוד לחוסר עשייה, הוא מצב בו דברים שאמורים להתרחש ללא מאמץ מיוחד מצדנו אכן מתרחשים כך. אם תתבוננו על הדרך בה ילדים קטנים יושבים, הולכים, עומדים, משחקים תראו שהכול נעשה ללא מאמץ. זוהי אי עשייה. ילד קטן לא מתאמץ לשבת זקוף, או לקום מהכיסא. זה קורה מעצמו. מבוגרים מצד שני, לרוב מבצעים את כל הפעולות האלה עם הרבה מאוד מאמץ מיותר. ניתן לקרוא למאמץ המיותר הזה עשיית יתר. אנחנו מתאמצים לשבת, במקום פשוט לשבת.

במלים פשוטות, אי עשייה הוא המצב בו אנחנו מאפשרים לכל המערכות האוטונומיות בגופנו לפעול מבלי שאנחנו מפריעים להן.

נערה יושבת עם עשיית יתר
יובל יושב באי עשייה
נערה יושבת עם עשיית יתר
יובל יושב באי עשייה
יובל יושב באי עשייה
יובל יושב באי עשייה
נערה יושבת עם עשיית יתר
נערה יושבת עם עשיית יתר

הדוגמא הכי פשוטה של אי עשייה היא מצב בו אנחנו מנסים נואשות להיזכר בפרט מסוים שנמצא לנו על קצה הלשון. כל עוד אנחנו "מתאמצים" להיזכר, אנחנו לא מצליחים. לאחר שאנחנו מפסיקים להתאמץ ומתפנים לעשות משהו אחר, פתאום באורח פלא הפרט הזה "עולה" לנו במחשבה. לאחר שוויתרנו לנסות להיזכר ועברנו לעשות משהו אחר, הזיכרון שלנו עבד לבד, פשוט משום שלא הפרענו לא לעבוד. הפסקנו "להתאמץ"  בשביל להיזכר (עשיית יתר) ונתנו לזיכרון לעבוד לבד (אי עשייה).

כשזה נוגע לזיכרון, לעבור לאי עשייה די קל עבורנו. כשמדובר בתנועה, פעולה, מחשבה זה יותר קשה. רוב הזמן אנחנו נמצאים במצב של עשיית יתר: דואגים יותר מדי, מתאמצים יותר מדי לשבת, לקום, ללכת. ניתן לומר שאי עשייה הוא תוצאה של ויתור על שליטה. שליטה על מערכות אוטונומיות שבכל מקרה לא יכולות להיות בשליטתנו.