ישיבה ממושכת: הדרך הטובה ביותר לשרוד ולמנוע כאבים – חלק 1

2018-07-05T17:20:24+00:00

אנחנו יושבים היום יותר מאי פעם, ונעשו בשנים האחרונות לא מעט מחקרים על ההשפעה השלילית ארוכת הטווח שיש לישיבה על הבריאות הכללית שלנו (לדוגמא, ראו קישור בתחתית הפוסט).

אבל יש את התוצאה המידית של הישיבה. התחושה שלנו כשאנו יושבים, או בשעות שאחרי. הצטברות של מתח, לחץ, תשישות, או כאבים במקומות שונים בגוף, אולי כאבי ראש.

יש דרך להקל עליה, על ידי שימוש בעקרונות שיטת אלכסנדר. כך גם נוכל למנוע כמה שניתן את תופעות הלוואי ארוכות הטווח.

איך להקל על ישיבה ממושכת במשרד
תחושות של מתח, לחץ וכאב מצטברות להשפעות ארוכות טווח

בואו נתחיל עם עצירה של כל הפעולות שלנו וננסה לשים לב כמה שיותר למה שקורה עם הגוף שלנו ועם המחשבה שלנו ברגע הזה. רק ברגע הזה.

הפנו תשומת לב לפרטים שבדרך כלל אינכם שמים לב אליהם, לתחושות שלכם, לתנוחה שלכם. היכן הרגליים שלכם? איך מרגישות כפות הרגליים על הרצפה? שימו לב לתחושה של הגב על המשענת, לתחושה של הרגליים והישבן על הכיסא. אולי אתם מרגישים עוד תחושות במקומות אחרים?

שימו לב מה אתם חשים בחושים האחרים שלכם. אילו רעשים יש מסביבכם? אולי ריח?

בחיים המודרניים בכלל ובפרט במשרד, מול מסך, אנחנו מנותקים כמעט לגמרי ממה שאנחנו חווים ממש עכשיו. הדרך לחזור ולשלוט בגוף, לשחרר את הגוף, מתחילה בלחזור ולהיות בקשר עם התחושות שלנו פה ועכשיו.

אחד מהמאפיינים של שימוש ויציבה לא בריאים הוא הנטייה שלנו "להחזיק", לעצור את התנועה הפנימית שחלקי הגוף שלנו תמיד שואפים להיות בה. לדוגמא, יש לנו נטייה להחזיק את הראש לחוץ אל תוך הצוואר, או את הכתפיים מורמות לכיוון הצוואר, או את הגב התחתון לחוץ קדימה.

אז יש פה פרדוקס דווקא נחמד: אנחנו עוצרים על מנת לחדש תנועה. גם פיזית וגם מחשבתית.

הדוגמא הקלה ביותר להמחשה היא החזקת הנשימה. את הנשימה כמובן לא באמת ניתן לעצור, ולכן אנחנו פשוט מצמצמים את התנועה שלה למינימום. הופכים אותה לשטחית.

בנשימה בריאה ויעילה יש תנועה לא קטנה בבית החזה, ולכל מיני כיוונים, ולא רק של הריאות ושל הסרעפת אלא גם של הצלעות הקדמיות. לכן, אם אנחנו "מחזיקים" את בית החזה, או את הצוואר, או את הגב, זה משפיע על הנשימה שלנו ומגביל את התנועה הנחוצה לנשימה יעילה ובריאה.

עכשיו כשהבנתם מה נדרש על מנת לאפשר לנשימה שלכם להתרחש במלואה, הפנו את תשומת לבכם אליה. רק התבוננו איך היא כרגע. כל שעליכם לעשות הוא להבין איך אתם מפריעים לה להתרחש מעצמה.

חשוב! את ההתבוננות בתחושות הגוף שלנו יש לבצע עם כמה שפחות ביקורת או שיפוט. המטרה שלנו היא לפתוח ערוץ ישיר ואובייקטיבי עם מה שמתרחש אצלנו בגוף, על מנת להחזיר לעצמנו את השליטה בו. המפתח כאן, כמו ביחסים בין בני אדם, הוא תקשורת.  

בלי לשנות יותר מדי את התנוחה שלכם, התבוננו בנשימה ואמרו לעצמכם: אני מאפשר לעצמי לנשום.

אין צורך לנשום באופן מלאכותי. תנו לנשימות הרגילות להתרחש ורק הפנו תשומת לב לבית החזה ולגב, או לכל חלק אחר שאתם מרגישים שאתם מגבילים את תנועתו, ואפשרו לתנועה להתרחש.

האם זיהיתם שינוי בנשימה שלכם? שינוי ביציבה? בתחושה אחרת? אל תהססו לכתוב לי בתגובות.

ההבנה שלכם ביחד עם תשומת הלב והרצון לאפשר לנשימה שלכם להיות מלאה ככל הניתן, רק הן מספיקות בשביל ששינוי כלשהו לטובה יתרחש.

בפוסט הבא בסדרה נמשיך להחזיר תשומת לב והקשבה לעצמנו, לגופנו, לישיבה שלנו, ונלמד לזהות הרגלים אחרים שמגבירים אצלנו את המתח בישיבה, ונוכל למנוע אותם.

^https://www.theguardian.com/society/2017/sep/11/moving-every-half-hour-could-help-limit-effects-of-sedentary-lifestyle-says-study