איך הדרך בה נעלה במדרגות תשנה את חיינו

2018-08-05T16:32:14+00:00

כשמתחילים ללכת לשיעורים בשיטת אלכסנדר, כל רגע הופך להיות הזדמנות כיפית להתבוננות וחקירה של הדרך בה אנו עושים את הדברים. אין רגעי מעבר, או רגעים מתים יותר. אנחנו מתייחסים לחיים שלנו ולעצמנו, לגוף שלנו כאל מכלול אחד. אנחנו תמיד נמצאים עם עצמנו, גם ברמזור, גם בתור בסופר. יש משמעות לדרך בה אנחנו יושבים או עומדים, או חושבים גם ברגעי המעבר ה"לא חשובים" האלה.

באופן ישיר אנחנו מבינים את החשיבות הזאת במישור הגופני, אך ההבנה גולשת גם למישור המנטלי, הרגשי והרוחני. מחשבות, תגובות, החלטות שאנחנו עושים בכל רגע משפיעות על חיינו. החלטות שנעשות ברגעים שאנחנו לא שמים לב ולא נותנים להם חשיבות, אין לנו שליטה עליהן. הן הרגליות ואוטומטיות. ברגע שמבינים את זה, מבינים את הצורך לפתח עוד ועוד את המודעות שלנו.

ההוליזם של שיטת אלכסנדר

לפ.מ. אלכסנדר עצמו (מפתח שיטת אלכסנדר) יש ציטוט ידוע: "כל מחשבה או רגש באים לידי ביטוי במתח שרירי". הנה לכם תמצית הגישה ההוליסטית של שיטת אלכסנדר על רגל אחת. מה שחשוב שתבינו מהמשפט הזה הוא שלא ניתן להפריד את עצמנו לחלקים. לא להפריד גוף מנפש, ולא להפריד את עצמנו (גוף ונפש) ואת המצב בו אנו נמצאים, מהדרך בה אנו מפעילים את עצמנו.

נשמע פילוסופי, תיאורטי ומרוחק? אם באמת תבינו את זה, אתם תעלו במדרגות אחרת לגמרי, תשבו על כיסא אחרת לגמרי, תתנהגו לסובבים אתכם אחרת לגמרי, הגישה שלכם לחיים תשתנה לגמרי והחיים שלכם ישתנו לגמרי.

הנה אני מסביר ואז תראו כמה שזה פשוט והגיוני:

לא להפריד גוף מנפש

אני יודע שזה יישמע לחלקכם מוזר, אבל ביומיום כולנו חיים בתחושה שרק מה שנוגע בנו פיזית משפיע על הגוף שלנו. אוכל שאכלנו, מכה שקיבלנו. אנחנו מתעלמים מהעובדה שהמחשבות שלנו, המצב המנטלי הנוכחי שלנו, משפיע על כל חלק בגוף שלנו.

נחשוב על משהו מלחיץ, תכאב הבטן. נחשוב על משהו מפחיד, הדופק יגבר, שרירי הצוואר יתכווצו, וכן הלאה. כן, זה הרי ברור, כי אלה מצבים מיוחדים.

אבל מה עם המצב הרגיל, השגרה? גם בשגרה, בכל רגע, המחשבות והמצב המנטלי שלנו קובעים את המצב הפיזי שלנו. קחו בחשבון שהשגרה היא רוב הזמן, ובדיוק בזמן הזה אנחנו שוכחים את ההשפעה הזו. הזמן הזה, כל עוד אנחנו לא מראים עניין לחזור לקחת פיקוד, נשלט על ידי הרגלים, כלומר ההשפעה קיימת אבל אין לנו מושג מהי, איך היא משפיעה ועל מה היא משפיעה. אנחנו חושבים שככה אנחנו וככה אנחנו מתנהגים כי פשוט זה אנחנו, זו האישיות שלנו, לא? לא בהכרח.

חזרה למדרגות. אז כן, המצב המנטלי שלנו יקבע את המצב הפיזי שלנו כשנעלה במדרגות. הוא יקבע אם נעלה מכווצים, שפופים, מאמצים את השרירים הלא נכונים, מקצרים את עמוד השדרה.

זוכרים שכל כל מחשבה יוצרת איזושהי תגובה בשרירים? אם אנחנו נלחצים ומוטרדים מעלייה במדרגות, זה יבוא לידי ביטוי בדרך בה אנחנו נעלה במדרגות. השרירים שלנו יהיו יותר מכווצים, נזוז באופן יותר כבד.

אני יודע שזה נשמע קצת מוזר, ואולי אפילו מקומם. אולי אתם אומרים עכשיו: רגע, אבל אני יודע בוודאות שיכאב לי ושאני אסבול, לא מובן שאדאג? זה לחלוטין מובן. העניין הוא שלא רק שזה לא מועיל, זה במידה מסוימת מזיק וקובע מראש את רמת הכאבים והסבל שלכם.

אבל זה לא רק לדאוג מלעלות במדרגות. כל מצב מנטלי מתוח, לחוץ, מפוחד שנהיה בו ישפיע על המתח השרירי שלנו. גם אם אנחנו באותו הזמן חושבים על להגיע כבר הביתה, על הסרט שנראה, או אם אנחנו מדברים בטלפון. ההשפעה של מה שבאמת אנחנו חשובים ומרגישים שרירה וקיימת.

איך פותרים את זה? תתחילו להתעניין ולשים לב למצב הפיזי והנפשי שלכם בזמן שהוא מתרחש. תעלו במדרגות ותמקדו את המחשבות שלכם להווה. רק להווה. המגע של כף הרגל ברצפה, כמה אתם לוחצים על הרגל הקדמית, לאן אתם מסתכלים, למעלה, למטה? שימו לב לנשימה, לשרירי הצוואר, למחשבות שלכם.

רק תתעניינו ותראו שתתחילו לקבל מידע מהגוף שלכם. ככל שתראו בעצמכם יותר עניין, כך תקבלו יותר מידע, וכך תהיו יותר מודעים למה באמת קורה כשאתם עולים במדרגות. אולי פתאום תבינו שהסיבה שכואבת לכם הברך היא שאתם דוחפים את כל המשקל שלכם למטה עם כל צעד. פתאום זה ייראה לכם כל כך ברור.

לא להפריד גוף מהדרך בה אנו מפעילים אותו

הדרך בה עלינו במדרגות, הלכנו, ישבנו, פחדנו, נלחצנו, אהבנו או אכלנו. כל מחשבה וכל פעולה שעשינו עם עצמנו עד הרגע הנוכחי, קובעת את הרגע הנוכחי שלנו, וכמובן את העתיד שלנו.

כן, אנחנו יודעים את זה. אבל אנחנו לעתים רחוקות חיים את זה. ביומיום אנחנו חיים תחת האשליה שהגוף שלנו הוא מצב נתון, מצב קבוע. אנחנו נורא מתרגזים כשפתאום משהו בו כואב. אבל הכאב הזה הוא רק תזכורת שהגוף שלנו משתנה כל הזמן. הכאב הוא רק מקום אליו הגוף שלנו הגיע.

נוח לנו לא להבין שהדרך בה הוא משתנה, הכיוון אליו הוא משתנה, תלוי רק בנו, בבחירות שלנו. כך יוצא שרוב היום אנחנו נותנים להרגלים שלנו לעשות את הבחירות הגורליות האלה שקובעות את גורלנו.

כל רגע משפיע. תתחילו להביע עניין. איך אני עומד בתור בקופת חולים? נשען על רגל אחת? מוריד את הראש לנייד? דוחף את הגב התחתון קדימה?

איך אני דוחף את העגלה בסופר? האם אני דוחף את כל הגוף שלי למטה? מכווץ את הכתפיים?

איך אני עומד במעלית? האם אני נושם נשימה שטחית ו עמוקה? תתחילו רק להתעניין, להתבונן. בלי לשפוט ובלי לבקר, זה אף פעם לא עוזר (הסבר מפורט מדוע בפוסט נפרד).

אנשים עולים במדרגות

הסיגר הוא ממש לא רק סיגר

אם הגעתם עד כאן בוודאי הבנתם שמדרגות הן לא רק מדרגות אלא כל פעולה בחיינו, וגוף זה לא רק גוף אלא איך אנחנו מפעילים את המחשבות, את הרגשות, את כל המכלול הזה שהוא אנחנו, עצמנו.